הפנקס הפתוחתומר ליכטש

קטגוריה

הערות

26 רשימות

״הסיפור על מל״ (The Story of Mel) הוא האפוס הגדול והנעלם של פולקלור ההאקינג. הסיפור פורסם לראשונה ברשת בשנת 1983 בידי מחברו, ומציג תיעוד נדיר ונאמן של ניצוץ מן המפץ הגדול של רגע בריאת ההייטק, אי שם בשנות ה-50, בחוף המערבי של ארה״ב.

תודה לעורך ״דחק״ @[100011029772590:2048:Yehuda Vizan] שפתח את שער כתב העת לפיסת היסטוריה נעלמה זו מראשית עידן המיחשוב, ובצעד חסר תקדים בהיסטוריה של הסיפור איפשר לבחון את האפוס הזה לא רק כיצירה ״מחשבית״ אלא כיצירה ספרותית פולקלוריסטית, סיפור עם שיש בו ממש. כמו כן, תודה גדולה ל-@[531823250:2048:David Frenkiel], שותפי למלאכת התרגום, שהניח בידי את הסיפור לפני כעשור וציווה ״קרא!״.

לתרגום העברי של סיפור ב״דחק״ צורפו הקדמה וביאורים רבים שנועדו להקל על הקורא הלא טכנולוגי. עם זאת, עד להשגת הגליון (או עד לפרסום הטקסט המלא ברשת) יוכלו מיטיבי לכת סקרנים לקרוא על הסיפור בוויקיפדיה: https://en.wikipedia.org/wiki/The_Story_of_Mel

אמש נפתח Print Screen 2019 | הפסטיבל הבינלאומי לאמנות דיגיטלית, ומסתבר שבאחד החדרים מסתתר מכבש דפוס בריטי, אין טיפ טופ שייפ, מסוג היידלברג, במשקל 3.5 טון (גיגלתי). על כל פנים, הערב נפתח יומו השני של הפסטיבל, ובשעה שמונה, באירוע ננופואטיקה 19 - ערב כתיבה מושגית, אדבר קצרות על שירים מהמטרו בפריז ועל האלגוריתם לקריאתם. סיכוי טוב שאבקר את המכבש הזה שוב. @ Print Screen Festival

היום בגלריה הארץ - "השילוש הקדוש" מתוך #שירים_טיפוסיים, סמוך לאייטם "הכי אהבתם: הישרדות וי איי פי"

חתכת ווב בת 17 שנה שכתבתי למניפסט הראשון של כתב העת "דג-אנונימי?", שזכה לאחרונה להתייחסות מרגשת בספרה של ננה אריאל, "מניפסטים - כתבים של אי נחת על סף המאה ה-21" (אוניברסיטת בר-אילן, 2018, לינק בתגובות). את הפיסה הזו שלפתי במסגרת עבודת רסטורציה איטית שאני עורך כבר זמן מה לתכני כתב העת, הקבורים תחת ערימת קוד מיושן וקשוח.

בניינטיז, איפשהו בתיכון, פגשתי את אורי קצנשטיין בהרצאה שנתן לבני נוער. בהרצאה הציג עבודות שאת הטריגר שהן הפעילו אצלי אני מרגיש עד היום. אחד הדברים שהציג, היתה עבודת וידאו בשם "פנטה ריי" (הכל זורם). לימים מצאתי את העבודה הזו על קלטת וידאו קרועה במכירה באוזן השלישית. מעין גלויה מן העבר עם מסר על העתיד, מאת אדם רב ממדי. תודה, אורי, על רגע באורך חיים, ועל כל הממדים, panta rai.

נכנסתי לאתר של לואי סי קיי כדי לרכוש פרק של הוראס ופיט. שכחתי את הססמה שלי אז לחצתי על כפתור איחזור הססמה. קבלתי את המייל הבא:

Apparently you forgot your password? Ok, so here's your new one, stupid:

EMAIL: tomer@mypublicemail.com

PASSWORD: moron.[xxxx]

Here's the login page in case you forgot that too:

https://louisck.net/account/login

Louis

לואי, לואי, לואי. חקרתי את העניין: מנגנון איחזור הססמה באתר מגריל קידומות moron, stupid ו-idiot לכל ססמה חדשה. מנגון די גרוע מבחינת אבטחה, ודי מעולה מבחינת הקומדיה.

https://louisck.net/account/login