חבית ללא תחתית

אני זוכר שבתור ילד מאוד הטריד אותי הביטוי ״חבית ללא תחתית״ או ״בור ללא תחתית״. רק לנסות לדמיין חבית כזו או בור כזה -- מאוד מלחיץ. כמו כולם התבגרתי, נתקלתי בעוד ועוד מטאפורות עד שלמדתי משהו על מטאפורות. כיום אני מבין ויודע שלכל חבית יש תחתית ולכל בור קרקעית, ובכל זאת, היום, לפתע, צפה החרדה הזו שוב, בגיל ארב... בגיל שבו אני כעת, ובבת אחת התערערו כל ידיעותי וספק גדול שטף את לבי, ושד זדוני וכל מה קשור בזה הופיעו בזה אחר זה, כמו אלף חביות ללא תחתית, כמו אלף בורות אינסופיים, שחורי עלטה, ואני רק נופל ונופל, כמו אליס – לא, אפילו אליס נחתה מתישהו – פשוט נופל ונופל ונופל, והאבן הקטנה שניתצה את אשליית המציאות הזו קרתה ברגע לא מיוחד, שבו קראתי שורה אגבית שכתב רובוט שאפילו לא חי בארץ, אחד קלוד, שמבלי משים שאל אותי, שוב: ״שאכתוב את שלב 1 לקובץ ואתחיל לבנות את זה?״. אנא, רחמנים, תחתית... ממלכתי תמורת תחתית!