סיפור לשעת ערב: פעם צעדתי דרך ככר רבין וראיתי קבוצת אנשים מוזרים למראה

סיפור לשעת ערב: פעם צעדתי דרך ככר רבין וראיתי קבוצת אנשים מוזרים למראה שהתבררו כאסטרונומים חובבים, ואוסף הגלילים הגדולים שהיו פזורים סביבם התבררו כטלסקופים בעבודת יד, אשר שימשו אותם אותו ערב לתצפת על שבתאי שחלף אז במרחק נגלה לעין הטלסקופית מעל כדור הארץ, ואמרו לי תסתכל, אז הסתכלתי, וזה היה נראה בדיוק כך – מול עיני נגלה שבתאי, כלוא בטבעותיו, באור מלא, בערך בגודל שמופיע בתמונה הזו, אולי עם פחות צבעים.

כמה דקות לאחר מכן הגיעה לככר קבוצה רעשנית במיוחד, שני בחורים ובחורה, ורועש במיוחד ביניהם היה צחי, שהציג את עצמו כבעל דעה צינית במיוחד, והכל נראה לו טפשי ומוזר והוא הצביע על כל פרט בסביבת האסטרונומים החובבים ואמר כמה כל דבר הוא טפשי ומוזר בעיניו ושני חבריו, הבחור – משה, והבחורה, שאיני זוכר את שמה, צחקו.

אחת האסטרונומיות פנתה אל הבחורה והזמינה אותה לבוא ולהביט מבעד לטלסקופ, וזו נענתה והביטה וגם לנגד עיניה נגלה שבתאי. נרעשת, היא קראה ״משה אתה חייב לראות את זה משה, בוא משה, תסתכל, אתה לא מאמין״, ומבעד לגלי הצחוק של צחי הלך והביט אל תוך הטלסקופ וראה גם הוא את שבתאי וצעק ״צחי! בוא בוא תראה!״ וצחי ניגש לאט, שוחה כנגד גלי ציניות כבדים, והביט אל תוך הטלסקופ, וראה את שבתאי, ומיד הרים את ראשו וצעק על האסטרונומית, ״זה כמו בספר!״

האסטרונומית החובבת חייכה ובמבטא רוסי כבד תיקנה אותו ״בספר כמו בזה״.