פול מקרטני ישב על טיקטמאסטר, ריפרש, ריפרש, ריפרש, מהמחשב, מהטלפון, מהא

פול מקרטני ישב על טיקטמאסטר, ריפרש, ריפרש, ריפרש, מהמחשב, מהטלפון, מהאייפד, עד שהצליח להשיג זוג כרטיסים לאואזיס. הוא לא האמין. אואזיס! ואוו! בהתרגשות התקשר לרינגו ואמר לו ״רינגו, הצלחתי להשיג כרטיסים לאואזיס!״; רינגו נשמע אדיש ומיאן להשיב. פול לא ויתר: ״זוג כרטיסים! - אחד עם השם שלך עליו!״. רינגו גמגם משהו על גיג באותו יום, מראיינים אותו לטיקטוק, בקיצור, תודה אבל לא מתאים. פול התפלא, אבל אמר בסדר, מוזר, אבל בסדר, והלך לקניה ווסט. הוא דפק בדלת וקניה פתח, לבוש בחלוק. פול מיד התנפל: ״יה! אתה לא מאמין - הצלחתי להשיג כרטיס לאואזיס, וקניתי זוג! אחד בשבילך! מה אומר?״ קניה התפתל, התנשף, כן, לא, לא יכול, יהודים... אואזיס? חבל, אבל - לא, לא יכול, בקיצור - לא. פול נדהם. בייאושו פסע ברחובות לונדון, שני כרטיסים למופע האיחוד של אואזיס בכיסו, עד שהגיע לאולפני אבי רואד, ואמר לעצמו - פה בטח אמצא מישהו שירצה ללכת איתי למופע האיחוד ההיסטורי של אואזיס. הוא חצה את הכביש (הפעם עם נעליים) ולפני שנכנס לאולפן ראה הומלס על המדרכה. הוא ניגש להומלס ואמר לו: היי, אני סר פול מקרטני. זה אולי ישמע לך מוזר, אבל הצלחתי להשיג שני כרטיסים למופע האיחוד ההיסטורי של להקת הרוק הטובה בכל הזמנים, אואזיס. רוצה לבוא איתי? הכרטיס עליי. רק תבוא. ההומלס הסתכל עליו במבט משתק ואמר לו: דוּד, אני פאקינג ליאם גלאגר.