דקה דומיה

דקה דומיה. אני עוצר כעת את כל מה שאני עושה כדי לכתוב כמה מילים על יוסי גורביץ ז״ל. כרגע שמעתי על מותו. הצער רב. רב מאוד. הכרתי את יוסי עוד בצעירותי, דרך רשת אולטינט, רשת הדואר הישראלית שלפני האינטרנט. כבר אז יוסי מילא דפים בלהט, כתב וכתב, ואז כתב עוד. הוא היה פעיל רשת עוד מלפני ימי הרשת, וגדל להיות איש תוכן פורה, בלוגר, עיתונאי, סופר, איש היסטוריה, איש קומיקס, איש משחקי תפקידים, איש מוסר ואיש צדק – איש משכמו ומעלה. הבלוג שלו, ״החברים של ג׳ורג׳״, היה ביטוי מדוייק של יוסי. בלי פשרות, בלי עידונים, בלי ייפיוף. שפה ישירה, חזקה, בוטה, נוקבת, היישר אל העצב המרכזי.

היה לי את הכבוד ואת הפריבילגיה להכיר את יוסי איש רשת, יוסי הקולגה, יוסי יוצר הקומיקס, ויוסי החבר; ובכולם את אותו מבט נוקב מבעד למשקפיים עבים ומקטרת, ואוזן חדה, ולב גדול. יהי זכרו ברוך.